מאמר א': מבוא, אשליית המריטוקרטיה והסכמות המגדריות
המונח "תקרת הזכוכית" הפך ברבות השנים לביטוי שגור לתיאור מחסורן של נשים בעמדות מפתח ובהנהגה בכירה בארגונים ובמוסדות שונים. ביטוי זה מקפל בתוכו שלוש הנחות יסוד: ראשית, קיומם של גורמים בלתי נראים וסמויים מן העין המשפיעים על התקדמותן של נשים לפחות כמו אפליה גלויה, או אף יותר ממנה. שנית, גורמים אלו אינם נוטים להיעלם מעצמם עם הזמן, שכן תקרה היא מבנה קבוע שאינו מתפוגג מאליו. שלישית, ביצועיהן המקצועיים של נשים אינם נופלים מאלו של עמיתיהן הגברים, כך שהתקרה בולמת אותן חרף כישוריהן וכשירותן.
ההנחות הללו מדויקות לחלוטין: אכן קיימים מחסומים בלתי נראים בעולם התעסוקה, והבדלים אובייקטיביים בביצועים ובכישורים אינם מסוגלים להסביר את פערי השכר, הדרג והקידום הקיימים בין גברים לנשים. אחד המכשולים המרכזיים בדרך ליצירת סביבת עבודה שוויונית והוגנת הוא קיומן של הטיות מגדריות לא-מודעות או "סכמות מגדריות". הצפתן של הטיות אלו לתודעה אינה רק עניין של צדק מוסרי, אלא צעד חיוני וקריטי לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות, הבטחת הערכה הוגנת של הון אנושי ומיגור הפערים המבניים המונעים מחצי מהאוכלוסייה לממש את הפוטנציאל המלא שלה.
בבסיסן של ההטיות המגדריות עומד מנגנון קוגניטיבי המכונה סכמות מגדריות (Gender Schemas). מדובר במערכת של הנחות יסוד סמויות, בלתי מודעות, המשותפות לגברים ולנשים כאחד, אשר נרכשות כבר בשלב הילדות המוקדמת. המוח האנושי משתמש בסכמות כדי לפשט ולפרש את העולם החברתי המורכב, אך כאשר מדובר במגדר, הסכמות הללו נוטות לפשטנות יתר מזיקה. הן מציגות תכונות גבריות ונשיות כהפכים מנוגדים, על אף שבמציאות לכל אדם יש מידה מסוימת של תכונות משני הסוגים, והמינים דומים זה לזה בהרבה מאשר הם שונים.
בתחום המקצועי, ההשלכה החמורה ביותר של סכמות אלו היא שגברים זוכים להערכת יתר עקבית, בעוד שנשים סובלות מהערכת חסר עקבית. כל גורם המדגיש את מגדרו של גבר מעניק לו יתרון קטן, בעוד שכל גורם המדגיש או מבליט את מגדרה של אישה מביא להפסד קטן עבורה. הסכמות המגדריות מעצבות את האופן שבו אנו תופסים מקצועות ותפקידים: הן מציגות מקצועות יוקרתיים ומתגמלים כמתאימים מטבעם לגברים, ואת הגברים כמתאימים למקצועות אלו. כתוצאה מכך, כאשר אישה נכנסת לתוך מרחב מקצועי יוקרתי, הסביבה תופסת אותה - באופן לא מודע - כמי שאינה מתאימה לחלוטין לתפקיד, מכיוון שהסכמה המגדרית שלה אינה מתיישבת עם סכמת "המקצוען המצליח". חוסר התאמה זה מוביל לציפיות נמוכות יותר מהישגיה העתידיים, ומעבירים נוטים להטות את שיפוטם באופן המיישר קו עם ציפיות אלו.
לסיכום, הסכמות המגדריות יוצרות מעגל שוטה שבו גברים נהנים מגיבוי מלא לזהותם המקצועית, בעוד נשים נדרשות להוכיח את עצמן מחדש מול תבניות נוקשות המזהות הצלחה עם גבריות.
מזמינה אותכם לשמוע על הרצאות נוספות שלי בנושא.

תגובות